סיפורה של אקציית האינטליגנציה: האקציה הראשונה בגטו קובנה

ביום שלישי, 18 באוגוסט 2026, ימלאו 85 שנה לאקציה הראשונה בגטו קובנה, הידועה בשם “אקציית האינטליגנציה”.

ב-15 באוגוסט 1941 נסגרו שערי גטו קובנה, וכלאו בתוכו למעלה מ-27,000 יהודים. בידוד היהודים התרחש על רקע הבטחה גרמנית שהגטו יגן על היהודים מפני הפוגרומים שערכו בהם הליטאים לאחר הפלישה הגרמנית ב-22 ביוני 1941. במידה מסוימת חשו היהודים הקלה מסוימת במעבר לגטו: מאז הפלישה הנאצית הפכו רחובות קובנה למסוכנים ביותר, ועד הכניסה לגטו כבר נרצחו למעלה מ-7,000 יהודים. אשליית הביטחון הזו התנפצה תוך שלושה ימים בלבד.

עוד לפני סגירת השערים, הודיע הממשל האזרחי הגרמני שב-18 באוגוסט על הגטו לספק בריגדת עבודה של 500 גברים משכילים, לבושים היטב, וצעירים יחסית, כביכול כדי לסייע בארגון ארכיונים שהותירו הסובייטים מאחור. ההוראה ניתנה, ככל הנראה, בעל-פה, והקריטריונים המדויקים לבחירת הגברים מבוססים על עדויות, עם כמה גרסאות שונות.

רוברט סטנדר

חלק מתושבי הגטו ראו בכך הזדמנות לעבודה נוחה יחסית לחלופות, והתנדבו. אנושקה פרימן העידה שאחד התמריצים היה ההבטחה לכיכר לחם שלמה לכל מי שיצטרף לבריגדה,  דבר שנחשב באותם ימים להון של ממש. בעלה, המוזיקאי מישה פינקס, פנה אל רוברט סטנדר, המנצח וכנר הראשון של האופרה הליטאית, והסביר לו שבתו חולה ושאינו יכול לצאת עם הבריגדה. הוא הציע עסקה: סטנדר, שהצטרף לבריגדה, ייתן לו חצי מכיכר הלחם שלו, ולמחרת יצטרף פינקס עצמו לבריגדה, יקבל כיכר שלמה, ויחזיר את החוב. סטנדר הצביע על קבוצת אנשים שעמדה בקרבת מקום ואמר:

“אתה רואה את הקבוצה הזאת? כבר הבטחתי לכולם פרוסה. אז גם אתה תקבל פרוסה. תבוא מחר, ונחלק גם את הכיכר שלך, כיכר שלמה, בין כולם.”

בעוד שחלק מהגברים הלכו מרצונם, רבים פחדו והתחבאו כדי להתחמק מהפקודה, בעוד אחרים נלקחו מהגטו בכוח כדי להשלים את המכסה של 500 עם 34 גברים נוספים שנאספו, מה שהעלה את הסך הכול ל-534.

הגברים שיצאו מהגטו באותו בוקר לא חזרו בערב עם שאר בריגדות העבודה, וגם לא בימים שלאחר מכן.

במשך זמן מה ניסו הגרמנים להרגיע את תושבי הגטו בשמועות שהגברים נלקחו לעבודה במקום מרוחק, שם הם ניזונים היטב ויחזרו בבוא העת. במקביל, החל להגיע מידע, דרך עדויות של ליטאים, שהגברים נורו באותו יום ממש בפורט הרביעי של קובנה. עדויות ניצולים מעבירות תחושה ברורה של הבלבול שיצרו הדיווחים הסותרים הללו, לצד ניסיון נואש להיאחז בתקווה שהגברים יחזרו.

כשבועיים-שלושה לאחר מכן, לפי כמה עדויות של ניצולים שהיו בקשר הדוק עם מועצת הזקנים (האלטסטנראט), מסר פריץ יורדן, האחראי על הגטו מטעם הממשל האזרחי הגרמני, לד"ר אלחנן אלקס, יו"ר מועצת הזקנים, שהגברים לא יחזרו. הם נורו, כך טען, כעונש על חבלה שביצעו יהודים ב-50 שקי אספקה של סוכר שניזוקו ממים: עשרה יהודים על כל שק. לאור דפוסי פעולה נאציים דומים במקומות אחרים, נראה שסילוק האינטליגנציה נועד, בין היתר, לסלק מנהיגות פוטנציאלית להתנגדות, בעוד שההריגה עצמה נועדה להטיל אימה על הגטו ולהכניעו.

צילום: יעל בכרך ברזילי

הגברים נרצחו בפורט הרביעי בקובנה, באותו היום שבו נלקחו מהגטו. כיום עומד במקום רק מונומנט קטן, בגודל של מצבה אישית בקירוב, בפינה נסתרת של האתר, המנציח את האירוע הזה - אחת מכמה פעולות הריגה שהתרחשו בפורט בקיץ 1941.

אקציה זו יוצאת דופן בכך שעדויות רבות ובלתי-תלויות נוקבות במספר מדויק של קורבנות: 534 גברים. המספר הזה חוזר שוב ושוב במקורות שונים, אך מקורו המדויק אינו ברור, ולא שרדה רשימה רשמית של הקורבנות.

כחלק ממאמץ להעלות מודעות לפורט הרביעי כאתר הריגה נשכח, ניסינו לשחזר חלק משמות הנרצחים באקציה הזו. שחזור הרשימה המלאה הוא משימה בלתי אפשרית: רוב המסמכים מהתקופה לא שרדו; הגטו וארגונו הפנימי היו עדיין בראשית דרכם; ומאמינים שרבים מהקורבנות היו פליטים פולנים שטרם הספיקו להיטמע בקהילה המקומית או להיות מוכרים בה.

זו אינה רשימה סופית, ואיננו טוענים שהשמות בה זוהו בוודאות — אם כי כל שם מבוסס על מקור מידע. נעזרנו במגוון חומרים, ובהם ספרי זיכרונות, יומנים, עדויות, ודפי עד מיד ושם. גם המקורות הללו מוגבלים ביותר: האנשים היחידים שבאמת ידעו מי היה בבריגדת העבודה שיצאה מהגטו בבוקר ה-18 באוגוסט 1941, היו תושבי הגטו עצמם, ורובם לא שרדו כדי להעיד.

הרשימה שאספנו עד כה מצורפת למטה. נשמח לכל מידע נוסף שיוכל לסייע לנו לזהות קורבנות נוספים.

Badash, Itshak (1909) | Beker, Zale (1896) | Beliatskin, Lion | Berk, Beryl | Berkman | Bershtanskii, Elle | Blat, Noah | Bloch, Shmuel | Braude, Izak (1903) | Cagan, Josef (1925) | Fridman, Izak | Fridman, Yaakov | Furmansky, Misha (1919) | Furmansky, Tonia (1922) | Galushak, Shleima (1903) | Glusman, Ari/Uri (1911) | Goldberg, Daniel (c. 1899) | Hodes | Intriligator, Mordechai (1907) | Ipp, David (1922) | Ipp, Nison (1887) | Kacenelenbogen, Moniek (1910) | Kalmenski, Yankel (1922) | Kaplanas, Elijas (1912) | Karnov, Tuvia (c. 1924) | Kisinisz-ski | Klein, Mordhai | Kocas, Šimenas (1909) | Kotsky, Yosef (1916) | Langman, Menashe (c. 1907) | Leivitz, Ze'ev (1904) | Levin, Reuven (1900) | Levit, David (1908) | Lifshits, Leonid (1907) | Martens, Marek | Milner | Mitkovskii, Jakov (Moiseevich) | Niewiazski | Ozinksi, Georg (1923) | Ozinskis, Jefimas Viktor (1921) | Pagirskis, Dovydas (1907) | Resnik, Pesach (1903) | Rod, Leiba (1914) | Rosenblum | Saudinskas, Jakob (1919) | Schwartz, Josef (1892) | Segalson, George (c. 1921) | Shilingovsky, Zvi (1908) | Silberman, Boris (1910) | Silberman, Gutke (1917) | Silberman, Sasha (1912) | Snukalis, Bruno (1924) | Snukalis, Leo (1922) | Stender, Robert (1906) | Svirskio, Jakovas Solemas (1920) | Tamshe, Moshe (1914) | Tatarski, Benny | Vetrinas, Leizeris (1890) | Volfovičius, Maksas (1912?) | Yofe, Zalman (1909) | Zarchin, Avraham (1914) | Zeider, Avraham Shmuel | Zeider, Mordechai Shlomo | Zeider, Moshe Josef | Zimmerman, Shimon (c. 1904)

מראה בפורט הרביעי של קובנה. צילום: יעל בכרך ברזילי