ספונטניות נוסח היידריך

November 8, 2019

 

המדפים בבית הורי עמוסים ספרים וכמו כולם אנחנו נתקלים בהתלבטות בקדושת שמירת הספר בעידן העולם החדש, נטול הנייר. מדי פעם אני מלאימה מהמדפים הללו כמה ספרים, בעיקר ספרי היסטוריה - אני מניחה מראש שהם לא כלולים ב״קרב הירושה״. אחי קוראים פה, מוזמנים לערער לגבי ״השואה בתיעוד, מבחר תעודות על חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה פולין וברית המועצות״, או אז אסתפק בעמודים הזוגיים שלו. זהו אוסף של מסמכים מתורגמים בהוצאת יד ושם, ללא פרשנות.

 

אבא נהג לגזור מהעיתון כתבות הנוגעות לנושא הספר, ולשמור אותן בין הדפים של הספר הרלוונטי. הוא גם לא נמנע מלסמן בעיפרון קטעים שנראו לו מעניינים. עכשיו, כשאני מעיינת בספר הנ״ל והוא לא כאן, הסימונים הללו הם אותות שהוא שולח לי. נעצרתי במברק של היידריך בספר הנ״ל, מנסה לפענח, אין לי אפשרות לשאול אותו מדוע סימן קטע מסויים, לשמוע ממנו הרצאה ארוכה ומתפזרת על הרקע התקופתי, להגיד לו מה דעתי וקצת להתווכח - זה יכול להחזיק כמה שיחות טלפון טובות. אני יכולה לקרוא את המברק ולהעלות את ההרהורים שלי כאן.

 

 

התשיעי בנובמבר הוא תאריך משמעותי בהיסטוריה הגרמנית. מרבים לדבר על נפילת החומה, אך קדמו לה כינונה של רפובליקת ויימאר (1918) והפוטש במרתף הבירה (1923). ב-1938, בכל רחבי הרייך נקבצו חברי המפלגה הנאצית כדי לציין את התאריך כשבכירי המפלגה התכנסו במינכן. זה היה יומיים לאחר שהרשל גרינשפן התנקש בארנסט פום ראט.

 

 

בלילה שבין התשיעי לעשירי בנובמבר 1938, ריינהרד היידריך הוציא מברק ממינכן אל כל תחנות המשטרה ברייך עם הוראות מדוייקות להתנהלות המשטרה בעת הפרעות ה״ספונטניות״ שנודעו מאוחר יותר כ״ליל הבדולח״. הכותרת - ״צעדים נגד היהודים הלילה״. המברק נשלח ב 1:20 אחר חצות. האם המהומות החלו לפני כן, או שזוהי ההוראה עצמה? מהעדות של לורה אני יודעת שרק כשהייתה בדרך לבית הספר ביום שלמחרת גילו שחנויות נהרסו ובית הכנסת נשרף.

 

במברק היידריך דורש לפקח על המהומות, ע״פ הכללים שפרט, אך לא למנוע אותם - לתת ביטוי ל״רצון העם״.

 

  • על השוטרים לוודא שרכוש גרמני לא נפגע. היידריך נותן דוגמא: מותר לשרוף בית כנסת רק במקרים בהם אין סכנה לסביבה (אם במקרה, בספונטניות, ירצו לשרוף, כן?). מכאן שהשוטרים שעמדו מול בתי הכנסת הנשרפים, ללא ניסיון לכבות את האש, צייתו לפקודה של היידריך.

 

  • מותר להרוס חנויות ודירות של יהודים, אך לא לבזוז אותן ויש למנוע בכל מחיר פגיעה בעסקים של לא-יהודים.היידריך מצפה מהשוטרים לעצור בוזזים. ניכר חשש מזליגת האלימות.

 

  • אין לפגוע באזרחים זרים, גם אם הם יהודים. זו הוראה מסקרנת. לאלו אזרחים יהודים-זרים הכוונה? לבטח לא לאוסטיודן, שרבים מהם גורשו בחודש שקדם לפרעות לכיוון הגבול הפולני. אולי ההוראה הזו משקפת את העובדה שמטרת הפרעות הייתה להגביר את קצב עזיבת יהודים תושבי גרמניה, כך שאין צורך להטריד אזרחים זרים הנמצאים בגרמניה באופן זמני (היו כאלה?).

 

  • הוראה מסקרנת נוספת של היידיך, שבודאי יזדהו איתה חובבי חומר ארכיוני: מיד עם קבלת המברק יש להחרים, באמצעות המשטרה, את החומר הארכיוני הנמצא בבתי הכנסת ומשרדי הקהילות היהודיות, כדי שלא יהרס במהלך ההפגנות. באיזו מידה בוצעה ההוראה הזו ולהיכן התגלגלו המסמכים שניצלו בסופו של דבר? ומדוע לא יחסו חשיבות למבנים ההיסטורים שנהרסו באותה מידה שיחסו למסמכים.

 

  • היידריך צופה שכשיעלה האור, ב-10 בנובמבר, ניתן יהיה לשחרר את הכח שגויס כדי לשמור על הסדר, לטובת ביצוע מעצרים. על פי הוראותיו יש לבצע מעצרים של יהודים, כל עוד יש מקום בתאי המעצר המקומיים. אין צורך בעילה מיוחדת (זו הפעם הראשונה שבה נעצרו בגרמניה המוני יהודים אך ורק בשל עצם היותם יהודים). הקריטריונים: גברים יהודים, רצוי אמידים, בריאים, שגילם אינו גבוה מדי. על בתי המעצר המקומיים ליצור קשר מיידי עם מחנות הריכוז כדי לתאם את קבלתם המהירה של האסירים שם ו… אין להתעלל באסירים. זו ההוראה בכל אופן.

 

כ-30,000 יהודים נעצרו בזמן הפוגרום הזה. בינייהם פרידריך, אחיו של סבי. דבר המעצר או הפרעות לא נכתבים במפורש במכתבים המשפחתיים שהגיעו מגרמניה. המשפחה בפלשטינה מזכירים ״יאוש מובן״ בהקשר של פרידריך ומשפחתו, אך לא ברור עד כמה ידעו.

בלי שאתכוון, הלילה הזה מתועד לא מעט בבלוג שלי. זה היה יום חשוב מאוד ללורה, ״זה היום בו הצורעס התחילו״ היא אמרה. מדברים עליו פחות מדי, בישראל, 81 שנים אחרי היום אותו רואים רבים כיום הראשון לשואה.

 

על הפרעות בקאפוט, כתבתי כאן.

 

השימוש במושג ״ליל הבדולח״. הרי זה מושג מכובס כתבתי כאן - לא לילה אחד בלבד ולא בדולח.

 

 

 


 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Please reload

טקסטים בנושא:
טקסטים אחרונים:

01/26/2018

01/18/2018

Please reload