?האמנם בדולח
בסוף מרץ 2017 אבא שלח לי באימייל את אחד ממקבצי התרגומים שלו, שהיו תמיד משמחים ומעוררי מחשבה. הפעם המכתבים היו סביב הניסיונות לקבל אישורי הגירה להייני ורות. בתרגום מכתב של הייני מברלין, דצמבר 1939, נכתב כך:
“לפני ימים אחדים קיבלתי את החפצים שלי שנאלצתי להשאיר במנוסה מקאפוט בליל הבדולח. לצערי לא את כולם.”
זה נראה לי קצת מוזר. הייתה לי תחושה שאבא לקח כאן קורטוב של חופש סיפרותי ולכן עניתי בשאלה: האם בדצמבר 1939 השתמשו בבטוי “ליל הבדולח”? האם זה באמת הנוסח המדוייק? לא הסתדר לי. לא השימוש בביטוי "ליל הבדולח" חודש לאחר הארוע, לא אימוץ הביטוי המכובס על ידי מי שנפגע ביום ההוא, גם לא החופשיות בה נכתבו הדברים במכתב לפלשטינה.
את התשובה של אבא באימייל חוזר לא מצאתי. כנראה שדיברנו על זה בטלפון, או כשנפגשנו, לא זוכרת. אני מניחה שלא הצליח להבין מהיכן באה השאלה שלי ואת הטעות שעשה, שהרי תרגום מתוקן לא קיבלתי. אבל שבועיים מאוחר יותר שלח מאמר מ-2008 הדן בביטוי “ליל הבדולח” אותו תרגם עבורי מגרמנית. ע"פ המאמר יש מעט מאוד עדויות לשימוש בביטוי לפני 1945, מצאתי בזה חיזוק להשערתי שהתרגום שגוי.
קטע מהמאמר, מובא כפי שאבא תרגם אותו:
לא ברור בדיוק מי המציא את הכינוי "ליל הבדולח". בתקופה שקדמה ל-1945 השימוש במונח נמצא רק פעם אחת, בקטע מוקלט של הפונקציונר הנאצי וילהלם בירגר מיוני 1939: "הפרשה נכנסה להיסטוריה כ"ליל הבדולח ברייך". השימוש המוכח הראשון בכתב הוא מיום 11 בנובמבר 1945 בעיתון BERLINER ZEITUNG, ובמרכאות. כבר זמן קצר לפני-כן הפנה העיתון TAGESSPIEGEL את תשומת הלב לכך שהפוגרומים נקראו בפי העם, "שבוע הבדולח". שני העיתונים לא הבהירו יותר מכך.
ברשימות ביקורתיות מנובמבר 1938 הביטוי הזה אינו נמצא; לא בדיווחים של סוציאל-דמוקרטים גולים או ביומן של רות אנדריאס-פרידריך וגם לא אצל ויקטור קלמפרר*, הבלשן הידוע שנרדף על ידי הנאצים. בשפת התעמולה של המפלגה הנאצית המונח נדיר, כמו גם בדוחות הפנימיים של הגסטפו – הם משתמשים לרוב במונח "האקציה כלפי היהודים JUDENAKTION.
*ויקטור קלמפרר עסק ב"שפת הרייך השלישי" כבר ביומנים שכתב בעת המלחמה.
במאמר אחר מתייחס פרופ' משה צימרמן לנושא הוא פותח וכותב:
"לא אחת קורה שאירוע היסטורי זוכה לכותרת שלידתה בחטא. הכותרת "ליל הבדולח" היא מהדוגמאות המובהקות לכך, כותרת המסכמת אירוע נורא, תוך שהיא נוטלת את העוקץ ממה שאכן קרה בו"
המאמר המלא של פרופ' צימרמן דן במשמעות הפוליטית של הביטוי "ליל הבדולח". הוא מתייחס לשימוש בשפה המתארת מציאות אלטרנטיבית מיופה. "בדולח" מעורר אסוציאציה של נשף, "ליל" גם הוא מטעה - הארוע נמשך כיומיים. אין זכר בביטוי לאלימות והאכזריות שאיפיינה אותו.
צימרמן מציע חלופות: הביטוי "פוגרום נובמבר 1938 מטעם הרייך השלישי ביהודי הרייך" נותן כותרת מדויקת יותר לארוע, אך הוא ארוך ומסורבל לכן ניתן לדעתו להסתפק ב"פוגרום נובמבר 1938".
לאחר דיון ציבורי, מאז 1988 השתרש בגרמניה הביטוי "ליל הפוגרום ברייך". בעברית, אנגלית, צרפתית ואיטלקית ממשיכים לדבר על "ליל הבדולח".
גם במאמר ששלח לי אבא יש ההתייחסות למשמועות הפוליטית, אבל התרגום שלו מבולבל במקצת. אפשר לסלוח לאבא על התרגום, בזמן שכתב את הדברים היה אמנם בשלב של התעוררות מסוימת, אבל חודשיים אחר כך נפרדנו סופית, זרם התרגומים נגדע וכך גם ההתפלמסות שלנו על תוכן המכתבים.
מכתבו של הייני, אני מניחה שהמשפט האמור נמצא בערך בשורה השבעית