חידה ומגדל, 1933
לפני כמה ימים חזרתי לאחת התמונות מהארכיון המשפחתי, ראיתי אותה בעבר אבל הפעם התעוררה שאלה שהייתה עמומה עד כה - היכן צולמה התמונה?
אם אתם רואים את התמונה בפעם הראשונה, יתכן ומתעוררות אצלכם שאלות אחרות, כמו למשל: איך התגלגלה לארכיון שלי תמונה של ילד שמצדיע כך.
אלו הפרטים שאני יודעת בוודאות על התמונה: הילדים המצולמים הם הייני ורות. הם יתומים - אביהם אברהם נפטר שבע שנים קודם לכן והאם הידוויג חמש שנים אחריו. הייני ורות מתגוררים בבית חווה מרווח הבנוי מלבנים אדומות בעיירה שטום שבפרוסיה המזרחית, עם סבא יוליוס וסבתה נני. זוהי עיירה פרוסית טיפוסית השוכנת בין שני אגמים, באחד מהם רוחצים בקיץ ובשני מחליקים בחורף. הגבר והאישה בתמונה אינם הוריהם, אלא הדודים - אחיה הצעירים של הידוויג קטה והנס. הנס מתגורר לא רחוק מהילדים, בפרוסיה. קטה מתגוררת בפוטסדאם הסמוכה לברלין והיא רופאת ילדים במקצועה. עכשיו התמיהה עשויה להיות גדולה יותר: הייני, ילד יהודי בן שמונה, מצדיע במועל יד? יתכן שכדרכם של ילדים הוא מצטרף לג׳סטה פופולרית שהוא רואה סביבו (התמונה צולמה ב-1933) ואולי זו התרסה של ילד שובב (ואמיץ). בכל מקרה, באלבום שיסדר בקפדנות כמה שנים מאוחר יותר, יכתוב הייני מתחת לתמונה הזו: ״חתיכת הצדעה!״. עדיין אין בכל הכתוב לעיל תשובה לשאלה היכן צולמה התמונה. אני מתבוננת במגדל שברקע, אולי יספק רמז? אולי אמצא מישהו שיזהה מגדל כזה שנמצא ליד חוף כלשהו?
אבל לפני שאני פונה לחוכמת ההמונים, אני בוחנת שני צילומים נוספים:
גם התמונות הללו צולמו ב-1933 ואפשר לדעת היכן - בלידו של ואנזה, שכונה בדרום מערב ברלין הגובלת בפוטסדאם. זה המקום אליו ברלינאים באים, אז וגם היום, להשתכשך במים ולעסוק בספורט ימי. מהמקום בו יושבים הנופשים אפשר לראות ווילות המפוארות בגדה הנגדית. באחת מהן יתכנסו שמונה שנים מאוחר יותר חמישה עשר גברים מהפקידות הגבוהה של משרדי הממשל השונים. בשעה תשע בבוקר תוגש ארוחת בוקר מפוארת, הנוכחים ישוחחו, ייהנו מהנוף הימי הנפרש מהחלונות הגדולים. בחצות היום, כשהם נינוחים ושבעים, תחל הפגישה לשמה התכנסו: הם ידונו בפרטים האופרטיבים של ״הפיתרון הסופי״.
אבל עד שיקרו הדברים הבלתי נתפסים האלה, יכולים ילדים להתגושש על החוף. מי יכול להעלות על הדעת תסריט כזה ביום קיץ יפה ליד האגם? אני מחפשת תמונות ישנות של הלידו של ואנזה, אולי אמצא אחת עם המגדל שבתמונה? מנסה מילות חיפוש שונות, מעיינת בתמונות של החוף מתקופות שונות ולא מוצאת מגדל דומה באף אחת מהתמונות של החוף, גם באלו שצולמו ממרחק וכוללות את החוף כולו. באחד האתרים אני מגלה שבאוגוסט 1933 הוצב בחוף שלט: "הרחצה ליהודים אסורה". התמונות ״שלי״ צולמו בקיץ של אותה שנה! אולי קטה, הנס, רות והייני נופשים בחוף זמן קצר לפני שהוצב השלט? אולי חלפו על פני השלט בדרכה לחוף תוך שהמבוגרים מתעלמים מהאיסור ומפרשים אותו כגחמה לא הגיונית שתפוג מאליה, העולם השתגע, עדיין - ילדים הם ילדים וצריך לשעשע אותם. (השלט האוסר על כניסת יהודים יוסר זמנית ב-1935 לקראת המשחקים האולימפיים ויוחזר למקומו מאוחר יותר, בתקופה שבה אף אחד לא יעז להפר הוראות כאלה ממילא). עכשיו הגיע הזמן להפעיל את ״הרשת״. במהלך השנים האחרונות העלינו בחכתנו מאגר של אנשים שאפשר להטריד אותם בשאלות כאלה. (דייג הוא דימוי לא מדויק משום שבאותה מידה גם הם מצאו אותנו). אני שולחת את התמונה לגבריאלה, היסטוריונית וחוקרת המתגוררת לא רחוק מוואנזה. גבריאלה מתייעצת עם הרשת שלה ועונה: אין ולא היה מגדל כזה בוואנזה. אולי המגדל בפרוסיה, היא מציעה (גבריאלה מכירה את העץ המשפחתי שלי ואת שורשיו). עכשיו תור יונס שגר בשטום. כיום העיירה נמצאת בשטח פולין, דרומית לגדאנסק שפעם הייתה דנציג. יונס חוקר את תולדות האזור וספר שהוציא על ההיסטוריה של העיירה כולל גם תמונות ששלחתי לו. למרבה הצער המגדל לא מוכר לו, אבל הוא מבטיח לבדוק. בנתיים אני כותבת לגבריאלה: תראי, אמנם בגדי הים בתמונות שונים אבל אורך השיער זהה והמצולמים - אותם מצולמים. שתי התמונות האחרונות צולמו בואנזה לא רחוק מביתה של קטה בפוטצדאם... לא עובר זמן רב ומגיע הפתרון, מישהו מהרשת של גבריאלה זיהה את המגדל: כנסיית רוח הקודש שעמדה בפוטסדאם עד שחיילי הצבא האדום העלו אותה באש בסוף המלחמה.
Heilig Geist Kirche
ועכשיו מה? במה התקדמנו, ישאלו הציניקנים. הפרטים הקטנים האלה שופכים אור על פיסת חיים, אפיזודה זערורית, כזאת שלא שינתה מסלול חייו של איש ולא השפיעה על התנהלות העולם. הזמן: קיץ 1933, כחצי שנה אחרי שהיטלר עלה לשלטון (בחצי השנה הזאת הצליח בצעדים מהירים ונחושים להפוך דמוקרטיה לדיקטטורה, מציאות שאינה משתקפת בתמונה). המאורע: סבא יוליוס וסבתא נני שלחו את הנכדים בליווי דוד הנס למסע בן 500 ק״מ מערבה, למה שנראה כחופשה בפאתי העיר הגדולה ברלין, אצל דודה קטה. סביר להניח שהמסע נוצל גם לביקור קרובי משפחה בעיר ושיחות מבוגרים על ״המצב״, אבל בינתיים הארבעה מבלים בנעימים, פעם בחוף ואנזה ופעם אחרת בחוף פוטסדאם שעל נהר ההאפל. אי אפשר לנחש על פי התמונה שאולי זה ביקור פרידה: קטה כבר פוטרה מעבודתה כרופאה וממש בקרוב, באוקטובר, היא תעלה על אוניה בדרך לפלשטינה. גם המסע הזה יתועד בתמונות וישתקף בתמונות כשייט תענוגות. קטה כנראה לוקחת פסק זמן של שפיות, מריצות בין משרדים שנועדו להסדיר את עזיבתה. אי אפשר לדעת ששלוש שנים מאוחר יותר הייני ורות ימצאו את עצמם בעל כורחם מתגוררים קילומטרים בודדים מהחופים האלה. נגיע לזה - על הדברים הללו עוד אכתוב.
אבל בנתיים החיים יפים בתמונות.
ליחצו על אייקון כדי לראות תמונה או תמונות שצולמו במקום. מרכז ברלין נמצא צפונית מזרחית מכאן.